החלטה בתיק מ"ת 9158-01-13

להשלמת התמונה יצוין כי גם כנגד הנאשמים התיק המקביל הוגשה בקשה למעצרם עד לתום ההליכים. בכל הנוגע לקטין פ.ח. ממתין בית המשפט לקבלת תסקיר של שירות המבחן לנוער בעניינו. בכל הנוגע לנאשם דניאל ניתנה ביום 10/1/13 החלטה לשחררו לחלופת מעצר בית מלא בפיקוח בני משפחתו. בית המשפט הורה כי יוגש תסקיר שיבחן את הצורך בהחזקתו במעצר בית מלא וכן יתייחס לאפשרות שילובו המחודש במערכת החינוך, זאת מאחר ודניאל, שהוא בגיר, תלמיד כיתה יב'. 

המשיבים שבפני העלו טענות שונות בנוגע לתשתית הראיות. יאמר מיד כי לגישתי קיימות ראיות לכאורה שיש בהן כדי לבסס סיכוי להוכחת מעורבות כל ארבעת הנאשמים, המשיבים שבפני, דניאל ופ.ח. בעובדות כתב האישום. השאלות הקשורות למידת המודעות של דניאל ומשיב 2 לכוונת המשיב 1 ופ.ח. לבצע שוד קודם לביצועו יבחנו במסגרת שמיעת הראיות. למעשה על בית המשפט יהיה להכריע האם דניאל והמשיב 2 הם בגדר של שותפים לביצוע העבירות או מסייעים והאם הסיוע הוא סיוע לכלל הביצוע או סיוע לאחר מעשה. לגישתי, על בסיס העיון בראיות, יש תשתית מספיקה להוכחת הידיעה על הכוונה לבצע שוד לפחות מהרגע בו ירדו המשיב 1 והקטין פ.ח. מהרכב ואולם, כאמור, כל אלו יוכרעו בהליך העיקרי.

לא מצאתי כל ממש בטענות שהעלה ב"כ משיב 1 בנוגע לעצם זיהויו כמי שמעורב בפרשה. עדויות כל יתר המעורבים מצביעות על מעורבותו והמתיישבות עם עדויות הקטינות. למעשה, שני המשיבים בתיק המקביל, ובמיוחד העד דניאל, מצביעים במפורש על מעורבותם של שני המשיבים בהליך זה שבפני בביצוע השוד ומבססים תשתית ראיות מספיקה לשלב דיוני זה.   נזכיר כי ההחלטה בדבר מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים נעשית על סמך חומר הראיות הגולמי, כאשר חומר הראיות טרם עבר את "מסננת" החקירה הנגדית, בשלב זה יש לבחון האם קיים סיכוי סביר להוכחת אשמתו של הנאשם [בש"פ 10234/08 אבולקיעאן נ' מדינת ישראל, פסקה 26 (14.12.2008)]. בשלב זה בית המשפט בוחן רק את הפוטנציאל ה-הוכחתי של חומר החקירה, ואין הוא קובע ממצאים מזכים או מרשיעים [בש"פ 826/08 קיאל קשאש נ' מדינת ישראל (14.2.08)].

האמור לעיל נכון לגבי כל העבירות המיוחסות למשיבים. עם זאת יודגש כי ככל שהדבר נוגע לעבירות כנגד שוטרים המיוחסות למשיב 2 - מאחר ונטען כי האירוע מצוי בחקירה וכי המשיב 2 טוען כי שוטרים פגעו בו לא מצאתי מקום להתייחס כעת לעבירות אלו, וניתן יהיה לבחון את טענותיו בעתיד לאחר שתושלם החקירה בתלונתו, כפי שיובהר.

בשים לב לראיות ולסיכוי הממשי להוכחת עובדת כתב אישום, ובשים לב לטיבם של המעשים, קימת גם עילת מעצר כנגד המשיבים. העילה בעניינם היא עילת המסוכנות וזאת מעצם טיבם של המעשים, עבירת השוד שבבסיסה התארגנות של מספר מבצעים מצביעה על מסוכנות. העובדה שנבחרו קורבנות אקראיים מצביע על כך שהמסוכנות אינה ממוקדת באדם מסוים או באזור גאוגרפי מסוים.  כך גם הנהיגה ללא רישיון, עבירה שלטעמי מקימה עילת מסוכנות עצמאית כנגד משיב 1.  עם זאת יודגש כי במקרה שבפני המסוכנות היא העילה העיקרית למעצר. איני רואה חשש של ממש לפגיעה בקטינות שנשדדו והתלוננו שהמשיבים אינם מכירים כלל ואינם יודעים את כתובתם.    

גם כאשר קימת עילת מעצר חובה על בית המשפט לבחון חלופת מעצר. בית המשפט העליון סקר את ההלכות בענין זה בבש"פ 1911/11 רועי רווה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם 22.3.11):

"אלא שמעצר אינו מקדמה על חשבון העונש, וחזקה עלינו מצוות המחוקק כי  בית המשפט לא יורה על מעצרו של נאשם, אלא אם נוכח, בין היתר, כי "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה" כאמור בסעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (להלן: חוק המעצרים). בחינה זו נעשית למרות קיומן של עילות מעצר כמו מסוכנות או חשש לשיבוש הליכי משפט ( וראו, לדוגמה, בש"פ 5927/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה י ([פורסם בנבו], 16.8.2010); בש"פ 6247/10 רבינוביץ נ' מדינת ישראל, פיסקה 10 ([פורסם בנבו], 1.9.2010); בש"פ 6539/07 בן מיור יהושע נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 9.8.2007)). השיקולים העיקריים בבוא בית המשפט לבחון אפשרות לחלופה כוללים, בין היתר, עבר פלילי ומהותו, מספר האישומים ונסיבותיהם ותסקיר שירות המבחן (בש"פ 11053/05 אנואר אל אסד נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 19.12.2005); בש"פ 5887/10 מדינת ישראל נ' עומר אחמידי ([פורסם בנבו], 16.8.2010)). משמצא בית המשפט כי יש טעם בבחינת חלופת מעצר, יבחן בית המשפט את החלופה הפרטנית המוצעת ואם עומדת היא במטרתה לאור הנסיבות (בש"פ 9109/09 אבו זייד נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 24.11.2009) והאסמכתאות שם). בכגון דא, ראוי לייחס משקל נכבד להתרשמותה של הערכאה הדיונית, שבחנה באופן מקיף ויסודי את פרטי חלופת המעצר והתרשמה ישירות מהמפקחים ומהערבים (בש"פ 3839/04 מדינת ישראל נ' בחירי ([פורסם בנבו], 25.4.2004)). ולבסוף, יש לזכור כי חלופת המעצר נדרשת להפחית ולהקהות במידה רבה את עילת המעצר (מסוכנות או חשש לשיבוש הליכי משפט) אך אין מדובר בחלופה "הרמטית" כמעצר מאחורי סורג ובריח, "סיכון קיים לעולם, אך השאלה היא מה מידת ההסתברות להתממשות הסיכון".   (בש"פ 5376/01 מדינת ישראל נ' זהראן (לא פורסם, 6.7.2001); בש"פ 2006/10 מדינת ישראל נ' פלוני ([פורסם בנבו], 15.3.2010))." [שם, פסקה 6 להחלטה].

במקרה שבפני מדובר בנאשמים צעירים בגילם. קיים הבדל בינם בכל הנוגע לעבר פלילי, ועניין זה צריך לבוא לידי ביטוי במסגרת השיקולים לעניין המשך מעצרם. ואולם בהתחשב בגילם הצעיר סבור אני כי בטרם תתקבל החלטה סופית בעניינם ראוי שיוגשו תסקירים של שירות המבחן שיאמדו את מסוכנותם ויחוו דעה בכל הנוגע לאפשרות של שחרורם לחלופות מעצר. יצוין כי לעניין זה בית המשפט גם מביא בחשבון את ההחלטה שהתקבלה בעניינו של הנאשם דניאל, אם כי ככל הנוגע לעבר פלילי מצבו שונה בצורה מהותית משני המשיבים שבפני. בכל מקרה, אבחנה זו תישקל בהמשך ולאחר שיוגשו תסקירים בעניינם של המשיבים.

אשר על כן אני מורה כי שירות המבחן יגיש תסקירים בעניינו של כל אחד מהמשיבים. שירות המבחן יאמוד מסוכנות של כל משיב, יתייחס לאפשרות של שחרורו לחלופת מעצר. כן יתייחס לאמצעי פיקוח נדרשים לרבות הצורך בפיקוח אלקטרוני.

כל סניגור ידאג להמציא לשירות המבחן כל פרט נדרש. שירות המבחן יגיש את תסקיריו עד לא יאוחר מיום 4/2/13. 

יודגש כי בית המשפט טרם גיבש כל עמדה סופית. לאחר עיון תסקירים ישקול בית המשפט את כל השיקולים הנדרשים לעניין וייתן החלטתו. אין לראות בהחלטת ביניים זו כגיבוש עמדה סופית או כהתחייבות שיפוטית לתוצאה כזו או אחרת.  

אני קובע להמשך דיון בפני כב' השופט טובי ליום 5/2/13 שעה 08:30 בכפוף ליומנו. בשלב זה ועד להחלטה אחרת יישארו המשיבים עצורים ויש לזמנם למועד הדיון הבא באמצעות שב"ס.

המזכירות תשלח החלטה זו בדחיפות לב"כ הצדדים ולשירות המבחן. כמו כן תועבר ההחלטה לעיונו של כב' השופט טובי כדי לבחון את התאמת המועד שנקבע ליומנו.    

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ג, 11 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.